חיפוש :

מקושי ליזמות-הסיפור האישי שלי

מקושי ליזמות

 

אני רחלי, בת 45 נשואה ואימא ל 4 ילדים:

נועם בן 13.5, נטע בת 11.5, תהל בת 8.5 וטליה בת 6

הסיפור שלי מתחיל לפני כמעט 14 שנים, אז אני מנהלת שיווק ומכירות בחברת סלקום, תחתיי עובדים רבים הלוז צפוף ואין רגע לנשום.

ואז אני מגלה שאני בהריון ראשון מאוד נרגשת ומפנה לי חופשת לידה ארוכה שבעצם ממנה לא חזרתי עד היום....

נועם האהוב שלי נולד תינוק יפה, מתוק מהמם ואלרגי לחלב ברמה מסכנת חיים,

אני יכולה לנחש שהיום כל אחד מכם שמע על מישהו שאלרגי לחלב אבל אז זה היה משהו שאף אחד לא הכיר אפילו לא הרופאים ומוסדות החינוך.

נאלצתי לעזוב הכל ובעצם להיות איתו בכל מקום.

אין בבייבי סיטר, אין מי שיכול להחליף אותי בהשגחה כי אף אחד לא ממש הבין מה מותר ומה אסור ואיך להתנהל עם אלרגיה מסכנת חיים.

כשנכנס לגן ליוויתי אותו כל יום ,אצלנו עם ישראל הוא עם שמח לרוב וכל שמחה קשורה באוכל ולכן הייתי כל הזמן צריכה לדאוג לאוכל מותאם עבורו בימי הולדת, חגים ועוד מסיבות גן.

בעצם נותקתי מחיי הקודמים בבת אחת,

ומצאתי את עצמי, רחלי הסופר עסוקה שהטלפון שלה מעולם לא נח, בחשכה גדולה וחוסר ידיעה –איך אני ממשיכה מכאן???

מעבר להיותי אימא, מה אני יכולה לעשות בחיים?

אני צריכה להיות קרובה לנועם, קרובה לבית, זמינה בכל רגע שאם יקרה משהו(והיו הרבה פעמים שקרה..)

אתם מכירים מקום עבודה שיסכים לכל זה???

ובנוסף, חוסר הידע והמודעות לאלרגיות מזון לא נתן לי מנוח ואפשרות לשחרר באמת ולהתרכז בלחפש עבודה..

לאחר תקופה של 3 שנים שהייתי מכינה את כל העוגות יום הולדת בגן מגיעה אליי אימא אחת ואומרת לי:

הבן שלי חוגג יום הולדת היום אחר הצהריים אבל אתם ממש לא חייבים להגיע.

הכל יהיה חלבי ואין לי כח להתעסק בזה..

ככה. בפנים. הייתי בשוק. נפגעתי מאוד ואני יכולה לספר לכם שלצערי זו לא הייתה הפעם האחרונה שקרה דבר כזה..

אבל אותה אימא הגדילה ראש ולמחרת הביאה לגן עוגה מעוצבת מהממת מבצק סוכר של בוב הבנאי חלבית כמובן שהבן שלי לא יכל לאכול והוא חזר הביתה כאוב ובוכה וזה ריסק אותי לגמרי.

אבל...זה גם מה שגרם לי לרצות הכי חזק בעולם שזו תהיה הפעם האחרונה שלבן שלי יחסר משהו.

הפעם האחרונה שמישהו יוכל לגרום לו להרגיש ככה!

ניסיתי להכין לבד עוגה מבצק סוכר ויצא לי משהו לא מוגדר פשוט זוועה..

הלכתי וחיפשתי את זו שהיא הכי טובה באזור שלי והלכתי ללמוד.

שלושה חודשים עמוסים ואני פתאום יודעת להכין עוגות מהממות לבן שלי.

ואין מאושר ממנו.. ואתם תגידו, מה זה רק עוגה..

נכון, זו רק עוגה אבל בשבילנו זה היה כל כך הרבה יותר מזה.

זה היה ניצחון גדול על האלרגיה שמנעה ממנו כל דבר שרצה, ניצחון על הבורות של אלה שלא ידעו שאפשר גם להכין עוגות פרווה טעימות ויפות וניצחון על הטיפשות של אלו שלא רצו אפילו לנסות ולשמח ילד אחד קטן.

לאט לאט התחילו לבקש ממני להכין עוגות ובמקביל הלכתי והתמקצעתי בנושא ופיתחתי את העסק שלי

היום אני מעצבת עוגות, מנחת סדנאות לנשים וילדים, מעבירה סדנאות בימי הולדת ועובדת עם החינוך המיוחד ועוד..

בתוך כל אי השקט שליווה אותי הייתה גם תשוקה ענקית לתרום.

לתרום מידע שלי שהיום אני יכולה לומר שהוא ענק ,לתרום מהניסיון שלי שצברתי בדרך חתחתים קשה ולא פשוטה ופניתי לעמותת י.ה.ל שזו עמותה שהקימה אימא כמוני, אימא לילד אלרגי שרצתה שהמדינה שלנו וגם כל האזרחים כולם פשוט ידעו שאנחנו קיימים.

יבואו לקראתנו בדברים שונים יתחשבו בצרכים של הילדים האלרגיים .

במשך השנים התנדבתי ללוות אימהות שרק גילו שהאוצר שלהם אלרגי למזון.

מה זה אומר? איך מסתדרים? איך בכלל חיים עם זה? מה הזכויות והחובות שלנו קהילת האלרגיים?

היום אני מרצה בפני צוותי חינוך על אלרגיות מזון, מעבירה הדרכות בנושא

ואפרופו זכויות, העמותה שלנו הביאה לשינוי הגדול שבשלוש השנים האחרונות יש חוק במדינת ישראל שמסדיר את אורח החיים לילדים אלרגיים במוסדות החינוך. דבר לא מובן מאליו כלל!

 

חשבתם שכאן מסתיים הסיפור שלי?

טעיתם.

אם חשבתי שכבר אותגרתי מספיק ותרמתי מספיק לקהילת האלרגיים בארץ לפני כ5 חודשים אובחנה בתי בת ה5.5 כצליאקית.

מה שגרם לי בתחילה לטלטלה גדולה אבל אני, אני צומחת ממשברים בטח כבר הבנתם..

הדבר השני שעשיתי אחרי שהרשיתי לעצמי לבכות המון כי גם להתפרק מותר, זה להירשם לקורס קונדיטוריה מקיף ללא גלוטן באסטלה כיתת אומן והיום יש לי נדבך נוסף בעסק שלי שאני מפתחת במרץ-ליין שלם של מוצרים ללא גלוטן.

כמו כן התחלתי לקדם גם אג'נדות של אוכלוסיית הצליאקים בארץ כי תמיד יש יעד חדש לכבוש.

 

מה שאני רוצה שתיקחו מכאן וממני:

אמר פעם חכם ממני:

אין ייאוש בעולם כלל

אז נכון. לפעמים יש מקרים שמורידים אותנו ממסלול החיים ולא הכל דבש וקל ומותר לבכות ולהיות למטה

 אבל! תמיד לדעת לקום בכל הכח כדי להבין איך אני יכול לעזור לעצמי לצאת מהמצב הזה ולעלות למעלה.

הכל זמני, כל רגש שאנחנו חווים הוא זמני, שמחה ועצב כך שלעולם לא לחשוב שסוף העולם הגיע כי רע עכשיו ולא רואים את הסוף כי תמיד יש סוף לכל דבר אבל הכי חשוב לזכור שכל סוף הוא התחלה חדשה.

תהיו טובים, תתחשבו בשונים מכם יש לכם כח לשנות את העולם אם רק תרצו.

 

תודה שהגעתם עד כאן
טואול הקמת אתרי אינטרנט